פסק-דין בתיק ע"פ 6022/10

השופט י' עמית:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ת"פ 24376-12-09 (כבוד השופט א' אליקים) מיום 3.6.2010 בגדרו הורשע המערער בחלק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, והושתו עליו 53 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי.

כתב האישום

1.        על פי כתב האישום, בטרם התרחשותם של האירועים נשוא האישומים, המערער ביקש לשאת לאישה קטינה ילידת 1993, אחותו של ע' כ'. הקטינה סירבה להצעת הנישואין, ובשל כך, המערער החל להטריד אותה ואת בני משפחתה. בשל האמור, ביום 7.12.2009 הוצא לבקשתה צו מניעה זמני שאסר על המערער להטרידה.

           כתב האישום המתוקן כולל שני אישומים כדלהלן:

           על פי עובדות האישום הראשון, ביום 7.12.2009 בשעות הצהריים נהג ע' כ' ברכבו בעראבה בשכונת אל ברכה, כאשר יחד איתו נסעו חבריו ויסאם עאסלה, בלאל אברהים, ואמיר עאסלה. בשעה 15:00 או בסמוך לכך, עמד המערער על המדרכה כשהוא מצויד באקדח, וכאשר הרכב חלף לידו ירה לעברו מספר רב של פעמים. היריות נורו הן לאוויר והן לעבר הרכב, פגעו ברכב במספר מקומות וגרמו לו לנזק.

           בגין מעשים אלו יוחסו למערער עבירות של החזקה ונשיאת נשק לפי סעיף 144(א) ו-144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ירי באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק; חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק; חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק; התנהגות פסולה במקום ציבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק; וסיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(3) לחוק.

           על פי עובדות האישום השני, באותו יום בשעה 16:40 או בסמוך לכך הגיע סאמר אבו חשיש עאסלה (להלן: המתלונן) - אחיו של ויסאם עאסלה, שהיה ברכב לעברו ירה המערער מספר שעות לפני כן - ברכבו (להלן: הרכב) אל ביתו של המערער במטרה ליישב את הסכסוך בין המערער לבין אחיו. או-אז שלף המערער אקדח והחל יורה באוויר וכן לעבר הרכב, כתוצאה מכך נפגע הרכב ארבע פגיעות בצידו האחורי, ונגרם לו נזק.

           בגין מעשים אלו הואשם המערער בעבירות של החזקה ונשיאת נשק לפי סעיף 144(א) ו-144(ב) לחוק; ירי באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק; חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק; וחבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק.

           המערער כפר בעובדות שני האישומים.

פסק דינו של בית משפט קמא

2.        בתום שמיעת הראיות, ולאחר שלב הסיכומים, נתברר כי בניגוד לכפירתו הגורפת של המערער בעצם נוכחותו בזירה, הוא מודה בביצוע הירי, אך לטענתו, ירה באוויר ולא לעבר הרכבים הנזכרים בשני כתבי האישום. המערער הודה אפוא בעבירות של החזקת נשק וירי במקום ציבורי בשני האישומים, אך כפר בעבירות האחרות המיוחסות לו בשל הירי לעבר הרכבים. משכך, הרשיע אותו בית משפט קמא בשני האישומים בעבירות של החזקה ונשיאת נשק וירי באזור מגורים (ובאישום הראשון גם בעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי).

3.        האישום הראשון - בית משפט קמא ניתח את הראיות שהובאו בפניו וזיכה את המערער מהעבירות של חבלה במזיד ברכב; חבלה בכוונה מחמירה; וסיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה. זאת, בין היתר, בהסתמך על דברי עדים כי המערער ירה את כל היריות לאוויר ולא לכיוון הרכב, ובשל מחדלי חקירה של המשטרה שלא בדקה את הרכב.

           האישום השני- בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ברכב, לאחר שהשתכנע כי היריות נורו לעבר הרכב. זאת, בין היתר, בהסתמך על עדותו האמינה של המתלונן ועל הראיות בדבר הנזקים שנגרמו לרכב. בהמשך נעמוד ביתר פירוט על נימוקי בית משפט קמא.

4.        בית משפט קמא השית על המערער 60 חודשי מאסר, מתוכם 50 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי, וכן הופעל עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי שהוטל על המערער על ידי בית משפט השלום בנצרת, בת"פ 12117-09-08 (כבוד הנשיא ת' כתילי).

           על כך נסב ערעורו של המערער המופנה הן נגד הכרעת הדין באישום השני והן נגד גזר הדין.

תמצית טענות הצדדים

5.        אשר להכרעת הדין - המערער טען כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו להרשיעו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ברכב באישום השני. לטענתו, לא הוכח כי הוא ירה לעבר רכבו של המתלונן ולא הוכח כי הפגיעות ברכב המתלונן נגרמו כתוצאה מהירי שביצע.

           אשר לגזר הדין - המערער טען כי בית משפט קמא החמיר עמו יתר על המידה, וכי העונש שהושת עליו חורג מרמת הענישה המקובלת בסוג זה של עבירות. לטענתו, עברו הפלילי לא היה צריך לשמש משקל לחומרא בקביעת גזר הדין, והיה מקום לתת משקל לקולא להודאתו, לגילו הצעיר, לתקופת המעצר הארוכה בה הוחזק, ולמכלול נסיבותיו האישיות ונסיבות העניין.